Fixel Algorithms

יש לי ילד...
טוב, לא בדיוק אנושי ועם ידיים, מצד שני ולזכותו יאמר הוא לא זקוק לחיתולים.
אבל אין לי איך לתאר אחרת משהו שהוא ממש שלי (שלנו) ואני ממש גאה בו.

ניר, חבר ושותף, ואני כבר שנתיים זורקים רעיונות לעשות משהו.
לא רק "לעשות כסף", אלא ההרגשה שאתה שווה משהו, משהו שאחרים יתגמלו ויעריכו במחווה הכי יקרה בעולם קפיטליסטי, ישלמו עליו!

אז היום, אחרי חודשיים של הריון אבל בלידה חלקה זה נולד - PSKiss Pixel Gear Suite. יש בזה הרבה ממה שאני אוהב, צילום, מתמטיקה, אלגוריתם, משהו ראשוני ובעיקר יצירתיות, שונות, לחשוב Out of The Pixel.

אז יש אחד שיעשה את הנשים יפות יותר, כזה שגורם לנייטרלים לבחור צד ועוד אחד כזה שמדכא אופטימיים מדי ומבהיר את הצבע לאלה שיש להם יום שחור.

ניר ואני ניסחנו זאת כך:

Our team objective is to multiply pixels to look good, add them up to be sharp, divide them to make them vivid, subtract them to make them noise free, Fixel them so you would like each and every one of them.

כשיש זמן...

אף אחד לא יכול לעצור את תקופת המבחנים.
עם רצון או בלעדיו, מתישהו היא מסתיימת. מכשמסיימת התקופה אין יותר סיבות טובות יותר או פחות למה לא לעשות את מה שתמיד מתלוננים שאין זמן לעשות.

אז יצאתי לצלם מעט בזמן האחרון, וזה מה שיצא לי, מנה גדושה של פיקסלים צבעוניים.

חלקם מסיור בגן הבוטאני בירושלים, חלקם מיום הופעות רחוב בעיר העתיקה ב"ש ואחת מהן מכנסיית הקבר בירושלים.

באים קטנים, יוצאים גדולים

לפני מספר שבועות, אורי אביטן, בן הדוד שלי ואני הלכנו לצלם.
משהו שאנחנו עושים לעיתים קרובות בזמן האחרון.

אורי הוא צלם מעולה, שולט נהדר בכלי הצילום, המצלמה שלו.
הציוד שלו הוא משהו בעלות של משהו שלרוב נוסע על הכביש עם מזגן דולק וחיוך מסופק ושבע של הנהג.

נסענו לתל חדיד, מקום קטן שבו הגדולים ממעטים להפריע לקטנים.
חיפשנו אובייקטים לצילום מאקרו.
אורי לימד אותי מעט על המיומנות הטכנית, ניסיתי וזה מה שיצא, לא רע לטעמי לפעם ראשונה.
החרק נקרא "ארימחוש שעיר" (ידוע יותר בשם השגוי "מחושית ינשופית").

בקרוב, נלך שוב להתבונן מקרוב קרוב על הקטן קטן.

עולם צבעוני

לי קשה להאמין שהיה צבע בעולם באותה התקופה.
אבל התמונות מראות אחרת.

והמציאות ככל הנראה, לא נבנית מתחושות, אלא דווקא מתמונות.