ובמקרה הם פה ובמקרה עלי...
לומר שלא יודעים קצת קשה מול הקוראת בתמונות שבהינף מקלדת הזמינה אותי לערוך רשימה של 7 דברים שלא יודעים עלי. מכיוון שהבלוג ההוא מוקדש לטיולים, אני מרשה לעצמי להעלות את הרשימה כאן.
אני חושש שרשימה כזו תגלה לי דברים שאני לא יודע על עצמי, אבל ברוח ספורטיבית הלכתי על זה:
- דראזיק / Drazick - מקור הכינוי שלי (בבלוג ההוא, ובאינטרנט בכלל) מהחברה מהימים שחצ'קון על הפנים היה סיבה למלחמה כלל עולמית, ימי התיכון. הייתה תכנית טלויזיה (סוף שנות התשעים) שהייתה אהובה עליה (על החברה) ואחת הדמויות בתכנית נקראה בשם הלא מובן "Drazick". שנינו (אני והדמות, שאין לי מושג מי היא או איך היא נראית) חלקנו אותה אלרגיה לתיכון (ולמסגרת בכלל) ולכן החברה הדביקה לי את השם ככינוי הוירטואלי בימים ש- ICQ היה אופנה ולא רק כמה מיליוני דולרים בכיס של כמה צעירים ומהרגלים מגונים, כידוע, קשה להיפטר.
האתון (שכמו שמספרים על עיוורים, בעלת יכולת לראות גם מה שבעלי זוג עיניים לא מסוגלים) נתנה לשם ניחוח צרפתי, "דראז'יק", כאילו נאפה במאפיה צרפתית בשאנז אליזה עם שחר. אהבתי.
דווקא בבית, שם החיבה הוא "איטו"...
- אני חובב מילים. אין הרבה דברים יותר מרשימים, מבחינתי, באדם מאשר היכולת שלו לבטא את עצמו. אני בעיקר אוהב את המשפטים הקצרים שבכוחם לתאר עולם שלם ומורכב. לפעמים אני ממציא כאלו, לעיתים אני שומע מאחרים. לאחרונה אפילו התחלתי לרשום לי מחברת מלאה במשפטים כאלה. אין דבר החזק מכוחה של מילה.
- תרמתי כסף ל- Wikipedia. לעיתים אני תורם גם בעריכה של מונחים. האתר הזה לימד אותי יותר מכל מרצה באוניברסיטה. הלוואי שאגיע ליום שאוכל לתרום סדר גודל של שכר לימוד לאתר. לטעמי זה אחד הפרוייקטים הכי חשובים שקיימים כיום. והוא זקוק לכל שקל שתוכלו לזרוק לכיוונו.
- אין לי הגדרה לשיר אהוב, זה כל כך תלוי עיתוי וסביבה. מאידך די ברור לי מהם השירים שהייתי נותן הרבה להיות חתום עליהם. כחלק מהערכה שלי למילים. זה מתחלק לשיר עברי ושיר לועזי:
- John Lennon - Imagine - לטעמי זה לא שיר, זו תפילה. הנמענים שלה זו אנחנו. התפילה של האדם המודרני. אין מישהו שכתב באופן פשוט כל כך חלום.
- אהוד מנור - ברית עולם - מבט צלול ועמוק אל הלא נודע כמו שרק השחר הראשון של אדם נשוי לראשונה בחייו יכול להיות. לא שהתנסיתי, אבל את התחושה השיר כבר יכול להעביר.
- אני די אדם חסר פחד. זו לא תכונה טובה בהכרח. ישנו דבר שאני מפחד ממנו יותר מכל. הוא בנאלי, "המוות". אני לא חושש מזה שלי. אולי כי הוא נראה רחוק ואין טעם להתמודד איתו כעת, לא מתמודדים עם העתיד בהווה. אני דווקא חושש מהיום שאותו תהליך שהופך אותנו ל"זמניים" על העולם הזה ישאיר אותי בלי הורים. אולי פחד זה נובע כי כשזה יתרחש אני אגלה פחד מהו. קל לי לומר כעת שאין לי פחד מכלום כאשר מאחורי עומדים הורים כפי שזכיתי להם. בינתיים, אני נהנה מזה שיש לי על מה להודות, זה משאיר את הפחד בפינה חשוכה.
- אני אדם נוסטלגי מאוד. בשילוב עם זכרון טוב אני לא בטוח שמדובר בברכה. הנופך הנוסטלגי שאדם מוסיף לזכרונות תמיד מעצים אותם. ולעיתים נראה לי שיהיה קשה לשחזר דברים נפלאים שהיו בעבר (אהבה, טיול, רגעים מאושרים יחודיים). אבא שלי אמר לי פעם שהשכחה היא המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נתן לאדם. היא מאפשרת לו לקום כל בוקר ליום חדש. מיום ליום אני מסכים איתו יותר ויותר, אך עדיין קם אופטימי.
- אני אוהב לטייל, לעשות ספורט, לצלם ולבשל ובעיקר דברים שמאתגרים אותי (פיסית, שכלית, רגשית וכדומה). כאלה שבנשיפה האחרונה של מאמץ אני צולח אותם. מצד שני יש לי סף ריגוש גבוה. כלומר אין לי יכולת להתמיד באף אחד מאלה באופן אינטנסיבי מדי, אני מגיע לרווייה.
מטלות בית אני מעניק ל- Ayale שנותנת לי להביט קדימה בזמן (הורות, ילדים, קריירה) אך אין לי מושג לשמה, מאיה שנותנת לי משהו לשאוף אליו כסטודנט רעב, תומר שתורם רבות לכך שיש לנו את הדפדפן הטוב ביותר בשפת הקודש בימי החול שלנו, גדי שתורם לידע המתמטי שלי ועושה עבודה לא מדוייקת בלהיות לא מדוייק וליזי שמספרת לנו יותר ממה שאנחנו צריכים לדעת ועדיין נותרת מסתורית ומסקרנת.
ובקשה אחרונה הייתי רוצה שהאתון תשתף אותי בשביעייה שהיא כתבה, אולי אפילו במייל. הסקרנות מדברת מהמקלדת.
איטו, דראז'יק או כפי שאתה ידוע בציבור- רועי היקר,
ReplyDeleteתודה רבה שנתת לנו טעימה מהאישיות שלך, מהתחביבים, מההעדפות ומהדברים שעושים לך טוב. או רע. נחמד לדעת עלייך יותר.
נוסטלגיה בשילוב עם חוסר פחד ורוויה מחוויות זה שילוב מסוכן. לא נראה לך?
אני מקווה לטובת האנושות שכישורי הבישול שלך מסתכמים במשהו שהוא יותר טוב מהניוקי שטעמתי (והמבין יבין).
אז תמשיך לשמח את העולם באישיות המלאה בלפחות 7 דברים טובים.
שלך,
דוגמנית הבית :P
היי, תודה על התיוג
ReplyDeleteאעמוד במשימה מתישהו בימים הקרובים (אולי אפילו בשתי המשימות) :)
לצערי אין לי זמן כרגע להיכנס לקישורי הבלוגים שנתת הם בטח טובים, זה יקרה בשלב מאוחר יותר. כתבת חמוד, ואיכשהו מהקריאה קלטתי שיש בינינו דיבור די אינטנסיבי. הקוראת בתמונות זה בדיחה פנימית בינינו, אל שתכח שהפוסט ההוא בסוף לא פורסם.לא בטוחה שאחרים יבינו.
ReplyDeleteלא הבנת כנראה את מה שכתבתי אצלי . הפוסט האחרון הכיל פחות או יותר אבל בפורמט ראוי ומדויק יותר את מה שלא ידעתם עלי. כתבתי אותו בלי קשר וניסתי לדחוס אותו לשבע - ממש לא התאים. וכמו מי שאיבדה את שני הוריה, אני יכולה להגיד לך שאנחנו לא
נפגשים עם שום דבר שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו. יום טוב דרז'יק :)
אה ובפיירפוקס לא רואים טוב את השורות
דראזיק זה לא ההוא מתיכון הלבבות השבורים ???
ReplyDeleteגם לי יש מחברות מלאות במשפטים שקצת הוזנחו לאחונה ונאספו עוד מימי הצבא. אני בעיקר אוהבת לצוטט אותן בברכות לאנשים.
דראזיק- רועי יקר
ReplyDeleteתודה על שזימנת אותי.. אני אנסה להיות ראויה לאתגר, לא בטוחה שאצליח, זמני הכתיבה שלי הם קצרים ומועטים מדי, לצערי הרב.
אבל נעים לקרא עליך.
(אהבתי נתונה באופן מיידי לאלה שנותנים כבוד למילים וגם לעבר)
תודה על דרישת השלום ממך.
איה.