Wednesday, July 29, 2009

4 ביצים, 6 עגבניות...



למיקי רוזנטל יש ביצים גדולות. כל כך גדולות שכל תושבי סין אוחזי ידיים יחד לא יקיפו אותן.
אחרי שפלטתי את מה שיש לכל אחד על הלשון בתום צפייה בסרטו, "שיטת השקשוקה" נוכל להתפנות לדבר על הדברים הפחות חשובים.

אני לפעמים חוטא ונתקע בערוץ 1. אולי זו שארית מהמשפט הקבוע של אימי שאין מה לראות בטלוויזיה ואם כבר, עורץ 1 היחידי שמשדר דברים שווים צפייה. כשיש "חוק וסדר" על המרקע בערוץ 1 אני שמח להסכים איתה, אתמול שוב נאלצתי לעשות זאת. האמת, השידור הזה היה כל כך חשוב שהיה טוב אם מישהו היה מחשיך את כל שאר הערוצים המשודרים בישראל.

סופסוף ערוץ עם רייטינג מעל בית קולנוע שכונתי ממוצע הסכים לשדר את הסרט החשוב הזה.
בלי קשר לעד כמה העובדות של מיקי רזונטל נכונות.
הסרט הזה, יותר משהוא אומר משהו רע על משפחת עופר, שעקרונית פשוט עושה מה שהיא עושה הכי טוב קונה כמה שיותר בכמה שפחות, אומר משהו רע עלינו.
כמה זול אנחנו מוכנים למכור את עצמנו, כמה מעט אנחנו מוכנים לדרוש עבור מה שהזענו כולנו כחברה עבורו. אפשר להפיק עשרות ימים של דיון ציבורי על הסרט הזה. החל מאיך הפרטה צריכה להתבצע במדינה שלנו וכלה באיך מספקים במה תקשורתית גם לעיתונאים שרוצים לצאת נגד הזרם, נגד בעלי המאה שקנו את הדעה.

אחרי הסרט של מיקי רוזנטל, הופיע הסרט מטעם משפחת עופר ולאחריו דיון באולפן.

ערוץ 1 לא ראה דם ימים רבים מאז "פופוליטיקה" וישר שיסע את מיקי רוזנטל בנציג מטעם.
אלי גולדשמיט, ח"כ לשעבר, דוגמה מהלכת לכך שלכל אחד יש מחיר וחלקנו אפילו נמכרים במבצע, ניסה לתת את הצד הקנוי של האמת, אלו שעליו שילמו האחים עופר לאנשי יחסי ציבור, עורכי דין ועוד כמה בעלי מקצוע.
הוא בעיקר צעק. עוד בצבא למדתי שאנשים שצועקים הם כאלה שלמילים שלהן אין כח בפני עצמן, אז הם מחזקים אותם בצלילים רמים. אם המילים לא מהדהדות מעצמן, אז לפחות שעור התוף ידע שהן היו פה.

מיקי היה נראה עייף, אדם שעבר קרב קשה ביותר בשביל כולנו ולא מבין איך נשאר עומד לבד.
בכלל הוא נראה לי עיתונאי המונע מדלק המשמעות הרחבה של התוצרים שלו. כמה הם כואבים, אפלים ונוגעים ליותר אנשים.
הוא הראה לנו תמונת ראי מפחידה, שמחייבת אותנו להתעורר, להיות אכפתיים. לא מגיע לנו פחות מתושבי הולנד, אנחנו מקבלים פחות כי המחיר שלנו "זול". אני מקווה שההד הציבורי לא ישאיר אותו לבד, מולם.

אפשר לתאר רבות את הטיעונים והדיונים שהיו לאחר מכן, גם לדעתי חשוב שכל אזרח יהיה מודע להם. מול בליל הבעיות הפתרון מאוד פשוט, שקיפות ומערובות, משם הזמן פשוט יניע את הכל בכיוון הנכון.

אבל לי, אישית, הפריעה נקודה אחרת. בריונות הכסף שמשפחת עופר הפעילה מול מיקי רוזנטל.
מיקי נתבע בבית משפט על הוצאת דיבה. הסכום אותו דורשת משפחת עופר - 3,500,000 ש"ח.
זה סכום בלתי נתפס עבור אדם כמו מיקי רוזנטל וחסר משמעות עבור משפחת עופר. כל מטרתו הוא ליצור פחד משתק "עיתונאות חוקרת". תג מחיר ל"סיכוי מול סיכון" בכל תחקיר מסוג זה. מיקי גם אם עשה לנו שירות עצום וטעה בפסיק עלול להיות במצב שהוא מוכר את נשמתו על מנת לצאת ממצב הביש הזה. משהו צריך להגן על מאמץ כזה, לא ייתכן שהוא ינוטרל בבריונות כסף. אני מקווה שהשופטים יבינו זאת.

אני מאמין שלכל אדם יש מחיר, אני רק מקווה שפעם הבאה נקבע את שלנו כמדינה מספיק גבוה כדי שאיש לא יוכל לנגוע (נגעת, שילמת).


רק הערה קטנה לסיום - רק ערוץ אחד יכול להיות כל כך לא "פוליטיקלי קורקט"  ולשדר חסות של "רוטב שקשוקה" תוצרת יכין במהלך השידור.