לנסוע מעבר לקו האדום, כשנורת הדלק מזמן התעייפה להבהב, המחוג כבר נשבר, מעבר ליכולת, המקום הלא נודע.חלום של כולנו והמציאות של קרמר מסיינפלד.
ביום ראשון, גמר ה- Australian Open, שיחק נובאק דג'וקוביץ', הסרבי שמעולם לא נכנע מול רפאל נדאל, הספרדי שמעולם לא הפסיד, גם לא ביום ראשון.
2 גלאדיאטורים שלקחו את היכולת והמאמץ שלהם הרחק הרחק, "הכי קרוב למוות" כמו שמוחמד עלי פעם אמר.
לא ראיתי את המשחק, ההתחייבויות של העולם המודרני והשעון של אוסטרליה התנגשו, וההפסד כולו שלי.
אבל רק ממבט על השעון שספר את זמן המשחק, אני מבין שה- 2 הללו זכו לרגעים שבגללם כולם חולמים להיות ספורטאים, לקחת את עצמך מעבר, לנקודה בה המחוג נשבר, הנורה כבר לא מהבהבת ואז לתת גז...
אף אחד מהם לא הפסיד.
אבל דג'וקוביץ' מתנהג כמו אחד שאם אפילו אתה ישן וחולם שאתה מנצח אותו כדאי שתתעורר ותתנצל.
No comments:
Post a Comment